עורכי דין
עורכי דין הם אנשים המוסמכים לעסוק בעריכת דין, לאחר שקבלו הסמכה ממוסדות המוכרים לשם כך.
באנגליה מקובל לבצע הפרדה מוחלטת בין עורכי דין המופיעים בבתי משפט ובין עורכי דין העוסקים בכל פעילות משפטית אחרת.. הפרדה זו אינה נהוגה בישראל ועורכי דין בארץ רשאים לעסוק בשני סוגי הפעילות.
בקרב עורכי דין מקובלת התמחות לתחומים ספצייפים של המשפט אשר נבחרו על ידם כגון: מיסים,דיני עבודה,דיני משפחה,משפט מסחרי וכו...
משרד עורכי דין גדול מעסיק לעיתם קרובות עורכי דין בעלי מגוון התמחויות על מנת לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו. יחד עם זאת קיימים משרדים גדולים המתמחים בנושאים מסויימים.
בישראל העיסוק בעריכת דין מוסדר באמצעות חוק לשכת עורכי הדין שמגדיר את התנאים לכשירותו של אדם להיות עורך דין:
בעל השכלה משפטית גבוה שנרכשה במוסד המיועד לכך.
עבר תקופת התמחות נדרשת – עם סיום לימודיו נדרש המסיים לעבוד כשנה כמתמחה בהנחייתו של עורך דין ותיק או שופט.
עמד בבחינות לשכת עורכי הדין הנערכות בסוף תקופת ההתמחות.
אחד הדברים הייחודיים לערכית הדין מלבד הפעולות הבסיסיות הנו חסיון עורכי דין – לקוח.
עורכי דין מחוייבים ע"פי חוק לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו ע"י הלקוח.
הדבר תופס גם לגבי עובדי משרד עורכי דין והכפופים לו. כמו כן, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורכי דין מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו של רשויות שלטון או משטרה.
חיסיון זה נועד על מנת לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא מבלי לחשוש שדבר זה ישמש נגדו.
עורכי דין מבצעים את מירב עבודתם במשרד ובהכנת החומר ליום המשפט, אך היום הגורלי עבורם ועבור הלקוח שלהם נמדד בתוצאה שהם משיגים ביום המשפט.
מקצוע עריכת הדין נחשב יוקרתי, ולכן הרבה צעירים בוחרים לרכוש מקצוע זה, יחד עם זאת לא כולם מצליחים למצוא את מקומם בתחום ולא הופכים להיות עורכי דין.
עורכי דין הם אנשים המוסמכים לעסוק בעריכת דין, לאחר שקבלו הסמכה ממוסדות המוכרים לשם כך.
באנגליה מקובל לבצע הפרדה מוחלטת בין עורכי דין המופיעים בבתי משפט ובין עורכי דין העוסקים בכל פעילות משפטית אחרת.. הפרדה זו אינה נהוגה בישראל ועורכי דין בארץ רשאים לעסוק בשני סוגי הפעילות.
בקרב עורכי דין מקובלת התמחות לתחומים ספצייפים של המשפט אשר נבחרו על ידם כגון: מיסים,דיני עבודה,דיני משפחה,משפט מסחרי וכו...
משרד עורכי דין גדול מעסיק לעיתם קרובות עורכי דין בעלי מגוון התמחויות על מנת לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו. יחד עם זאת קיימים משרדים גדולים המתמחים בנושאים מסויימים.
בישראל העיסוק בעריכת דין מוסדר באמצעות חוק לשכת עורכי הדין שמגדיר את התנאים לכשירותו של אדם להיות עורך דין:
בעל השכלה משפטית גבוה שנרכשה במוסד המיועד לכך.
עבר תקופת התמחות נדרשת – עם סיום לימודיו נדרש המסיים לעבוד כשנה כמתמחה בהנחייתו של עורך דין ותיק או שופט.
עמד בבחינות לשכת עורכי הדין הנערכות בסוף תקופת ההתמחות.
אחד הדברים הייחודיים לערכית הדין מלבד הפעולות הבסיסיות הנו חסיון עורכי דין – לקוח.
עורכי דין מחוייבים ע"פי חוק לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו ע"י הלקוח.
הדבר תופס גם לגבי עובדי משרד עורכי דין והכפופים לו. כמו כן, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורכי דין מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו של רשויות שלטון או משטרה.
חיסיון זה נועד על מנת לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא מבלי לחשוש שדבר זה ישמש נגדו.
עורכי דין מבצעים את מירב עבודתם במשרד ובהכנת החומר ליום המשפט, אך היום הגורלי עבורם ועבור הלקוח שלהם נמדד בתוצאה שהם משיגים ביום המשפט.
מקצוע עריכת הדין נחשב יוקרתי, ולכן הרבה צעירים בוחרים לרכוש מקצוע זה, יחד עם זאת לא כולם מצליחים למצוא את מקומם בתחום ולא הופכים להיות עורכי דין.
No comments:
Post a Comment